למרבית בני האדם קשה לחשוב מה הם רוצים להשיג ויותר קל להם לומר מה הם רוצים להפסיק להיות, או מה הם לא רוצים – אני רוצה להפסיק לבקר את עצמי, אני לא רוצה לקחת ללב, אני חייבת להפסיק לאכול שטויות ועוד.....
אפשר לקרוא לזה "חשיבה בבעיות" – התמקדות במה שלא בסדר, בבעיה עצמה... האם זה תורם או תוקע אותנו מלהשיג את מטרותינו?
אם הייתם צריכים לסחוב על גבכם שק שבו תפוח-אדמה אחד על כל אדם שלא סלחתם לו, כמה כבד היה המשא? ואם הייתם צריכים לסחוב על גבכם תפוח-אדמה אחד על כל דבר שאתם אינכם סולחים לעצמכם, כמה אז כבד היה המשא?
היום אני בוחרת להתחיל עם הסליחה לעצמי. שכן, לפני שאוכל לסלוח לאחרים, אני רוצה לבחון עד כמה אני מאפשרת לעצמי לחיות במרחב של קבלה עצמית, של מחילה.
כולנו תופסים את המציאות באופן שונה האחד מהשני באמצעות החושים שלנו.
חוקרים גילו שבאופן נוירולוגי, חושי, אנחנו שונים זה מזה. אנחנו חווים את העולם דרך החושים שלנו ולכל אחד מאיתנו יש את החוש הדומיננטי שדרכו הוא חווה את העולם ביתר עוצמה.
מתוך: עינב לוי, NLP ודמיון מודרך